יום רביעי, 25 בינואר 2012

שוטי שוטי ספינתי

והפעם בקולוקוויום,

שוב הייתי עם שפעת ושוב פספתי שיחה מעניינת במיוחד. סיגל שפר דברה על ה'ים הגדול' המקראי, הלא הוא הים התיכון שלחופיו אנו חיים, או כפי שההרצאה נקראה: חלון לים התיכון.




ההרצאה היתה למעשה מעין שיחת פתיחה ותשמש בסיס להרצאות עתידיות שירחיבו את ההכרות עם נושא הים בכלל ועם מחקרי חברי המחלקה בפרט. 

סיגל הציגה את ההיסטוריה הגיאולוגית על קצה מזלג, מידע על התנאים האביוטיים בים התיכון מבחינת מאזן המים והזרמים, גאות ושפל, השפעת האדם - כולל תעלת סואץ, בתי גידול, חיגור, פלישת מינים, סקירה של מגוון המינים מהקבוצות השונות, ושמורות טבע ימיות. אכן חלון, אבל חלון רחב.

כאמור, לצערי לא נוכחתי אבל הנה לכם מקבץ תמונות מתוכם "תרגישו את הטעם"...





נראה שלאחר רצף ההרצאות המתוכננות, הקיץ  נסתכל על הים קצת אחרת.

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום שני, 26 בדצמבר 2011

תורה מדעית ודעת תורה

והפעם בקולוקוויום,

שוב אני. והפעם גם אני הצגתי בפני החברים שתי הרצאות ברצף בנושא תורה ואבולוציה, או כפי שחלקנו את המפגשים: האבולוציה בראיה אבולוציונית והאבולציה בראיה יהודית.

ואכן, בחלק הראשון סקרנו בצורה מהירה את הרקע לתאורית האבולוציה כפי שנסחה דרווין (תוך ציון עוד כמה שינויים שחלו בתפיסה המדעית מאז ועד היום), הן בעצם רעיון השתנות המינים בזמן והן לגבי המנגנונים המאפשרים זאת.

ב'רקע 'הכוונה היא אמנם להתפתוחות הרעיונות המדעיים בענין אך גם, ואולי בעיקר, לאספקטים חברתיים-תרבותיים של אירופה מימי הביניים ועד לימים הויקטוריאנים, בעיקר בצרפת ובאנגליה. אמונה דאיסטית (יצירת אל מתוך הוכחה שכלית על קיומו), תאולוגיה טבעית, מבנה חברתי מבוסס תפיסה דתית, שלטונה של הכנסיה על האוניברסיטאות ועל ההיררכיה החברתית הנ"ל, הבנה מילולית של כתבי הקודש או לחילופין פרשנות ללא סמכות פרשנית, ועוד. בקיצור, הבנו למה העמדות השליטות על משאבים חרדו מפני שינוי תפיסתי באשר לאפשרות של בריאה שלא כדרך ההבנה האינטואיטיבית ההמונית בה פועל הא-להים בסגנון 'הוקוס פוקוס' וכו', ולמה רבים על כך עד היום (בעיקר בארה"ב) על רקע אינטרסים תקציביים ופוליטיים.
  



בחלק השני הצגתי מספר עקרונות כלליים בתפיסת עם ישראל את מקורותיו הקדושים. מספר פסקאות של רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" בענין הגישה למדע, למדענים (הפילוסוף דאז) ולאמת. הבנה שמגמת התורה היא פורמטיבית, מעצבת זהות ומוסר אישי וקולקטיבי, ולא במגמה אינפורמטיבית בלבד. בעקבותיו נגענו בקושיות מובנות בפרקיו הראשונים של חומש בראשית (מה צורך בפרטי הסיפור, מנין האור לפני מאורות, ערב ובוקר לפני שמש, ועוד) וגם בדוגמאות לפרשנות עתיקה ומקורית ביותר, שונה בתכלית מאותה אינוטואיציה, ילדותית משהו, שהזכרנו לעיל. לאור זאת, נמצאנו למדים שיש בתוך עולמה של תורה מגוון אפשרויות התייחסות לתאורית האבולוציה. מביניהן התמקדנו בכמה קטעים מכתבי הרב קוק זצ"ל, אשר בהתייחסויותיו המפורשות לנדון דנן, בהקשר האידאי-מוסרי ולא דווקא מדע- ביולוגי, מציג לעניות דעתי את התפיסה המקורית והקוהרנטית ביותר.
דוגמא לדבריו בנושא:
"התורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודיברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?!... והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי." (אגרות הראי"ה א, אגרת צא).
"שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהעניינים..." (שם, אגרת קלד).

"ההכרה של ההתפתחות, כשהיא הולכת ונגמרת, הולכת ונקלטת יפה בחיים המדעיים והמוסריים, כשהיא מתבכרת ויוצאת מידי בוסריותה עד שאיננה נאכלת פגה, היא מעלה את רוח האדם אל מרומי האור הא-להי..." (אורות הקודש, ב' תסז')

"תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות." (אורות הקודש ב,  תקנה).


בדבר אחד לית מאן דפליג, קיומה של אבולוציה במראה דמויות דיסני. טובי הפסיכולוגים ואנשי השיווק עובדים שעות נוספות כדי להגדיר כל זווית אפשרית של מאפיינים שיגרמו לנו לצרוך יותר את הדמויות ואת המסרים... בעצם, אם הבנו את דברי הרב ז"ל, על אלו אחרונים תתכן דווקא מחלוקת עמוקה מאד.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה


יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

מה המרחק הקצר ביותר בין הקמיצה למרפק?

והפעם בקולוקוויום,
שני קולוקוויומים. 

שמענו את ענת הבר מציגה במהלך שתי פגישות של הקולוקוויום את נושא המורפומטריה. הפגישה הראשונה נגעה בעקרונות השימוש ואילו בהרצאה השניה נחשפנו לדוגמאות בהן ענת יישמה שיטות מורפומטריות לבחינת קשר סיסטמטי בין קבוצות יונקים שונות (בעיקר צבאים ומיני מעלי גרה אחרים).

יש שיטות ...
!!ויש שיטות

בכל אופן, היישומים של השיטות השונות מאפשר בחינה של קרבה התפתחותית בין קבוצות שונות (כפי שענת בעצמה חקרה) וכן הוא מהווה כלי יעיל לעבודות בתחומי הטקסונומיה, בניית מפתחות וכו'. רשימה ראשונית של מקורות מומלצים בנושא תוכלו למצא בחוצץ התקצירים.


כמובן, שהיישום המענין ביותר הוא כאשר מפנים את הטכניקות השונות לקבוצה המשמעותית ביותר... נכון, חרקים!
 
נקודות מורפומטריה בכנף של חרק

אז מתי לאחרונה מדדתם את המרחק בין קצה האף לתנוך אוזן שמאל? ואולי לא כל כך כדאי לכם לבדוק. עוד תמצאו קרבה עצומה ביניכם לבין קבוצות לא שיערום אבותיכם...

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה  

ספארי בערבות אפריקה (בגובה הברכיים)

והפעם בקולוקוויום,

חזרנו בע"ה לשנה נוספת של פעילות ומיד יצאנו לספארי. בפגישה הראשונה של שנת הלימודים הנוכחית שמענו את קורי בזלת בהרצאה על דרום אפריקה וחגביה.
קורי שתפה אותנו בחלקים מתוצאות מחקר שביצעה במהלך הדוקטוראט שלה בדרום אפריקה, כולל סקירה של המגוון הגדול של אזורים ביוגאוגרפים שונים ובתמונות מדהימות של מגוון החגבאים באזור.
הסוואה מרשימה

אזהרה מרשימה

(מגוון בתי גידול דרום אפריקאיים (הקליקו להגדלת התמונה

אז מסתבר שלא רק אנחנו "הנקודה החמה" על הגלובוס בענייני מגוון מינים. הקצה הדרומי של היבשת השכנה משופע אף הוא בהביטטים ובמינים מיוחדים.

בפינת "נהנתי- שיתפתי" נחשפנו לסרטון בנושא בעה"ח בעל התנועה המהירה והחזקה ביותר. מסתבר שמדובר בסוג של סרטן ימי (Mantis shripm) המכה את קרבנותיו לטריפה (במידה והוא בעל מעטה קשיח כמו סרטן, צדפה וכו). המכה מהירה ביותר והעצמה שלה אדירה. עד כדי כך שבעטיה מתקבלת גם תופעת הקויטציה בעקבות שינויי לחץ במים. בקיצור תצפו ותהנו גם אתם. הקישור בחוצץ "נהנתי- הראתי" בראש עמוד זה.
להתראות בקולוקוויום הבא,
משה 

יום שני, 19 בספטמבר 2011

מעריצים של החיפושיות?

והפעם בקולוקוויום, שני קולוקוויומים בפוסט אחד...

שתי פגישות של הקולוקוויום עסקו בהיבטים שונים של אותה קבוצה, החיפושיות (האמיתיות לא המזמרות מאנגליה).

איתי רנן סיפר בקצרה על ממצאיו ממחקר המסטר אותו עשה בדרום הצחיח: "צעדים ראשונים בעקבות חיפושית החולות רצה מצויירת (Graphopterus serrator)". במחקרו בדק פרטים אקולוגיים ופאוניסטיים של החיפושית המיוחדת הזו. למה קוראים לה כך? ובכן העיפו מבט בתמונה הבאה:

הניקוד הלבן אינו סימון טיפקס לצרכי מחקר...זה טבעי ומכאן שמה

במחקרו מצא איתי שיש הבדלים מורפולוגיים בין פרטים שונים וכן הבדלים אקולוגיים המתבטאים בין השאר בנישה בה מקיימים מחזור חיים בטבע (בין הדיונות, על הדיונות בתחתית הדיונות וכו'). לכן הוא מתחבט בשאלה האם יש כאן שני מינים (לפחות) שונים שכל אחד אימץ לו נישה שונה, ולמעשה באזור הנגב ישנו מפגש ביניהם, או שמה אלו אוכלוסיות שונות של אותו מין המתמחות  ודוחקות אחת את השניה ואולי אף נמצאות בתהליך של התמיינות, ועוד שאלות מן הסוג הזה. אגב, זו חיפושית שזכתה לכבוד נדיר במקומותינו, בול על שמה! לבטיו של איתי בענין זיהוי המין/מינים, באים לידי ביטוי בבול עצמו:  שימו לב כיצד שתי התמונות מראות דגם שונה מאד של הציור.



בפגישה שלאחריו, שהיתה האחרונה לשנה זו (תשע"א),  שמענו את ליאוניד פרידמן, המכונה בקיצור ליאוניד-ליב-לייבעלע-אריאל פרידמן, ששיתף אותנו במעלליו, איך לא, עם חדקוניות. למי שאינו מכיר את הקבוצה הינה כמה דוגמאות לחיפושיות מיוחדות אלו:



אין ספק שיש לקבוצה זו חן במראה, אם כי חלקן מזיקות קשות בחקלאות (דבר שמן הסתם מוריד מחינניותה בעיני המגדלים).

בקיצור, ליאוניד, שהוא אחד המומחים בעולם לטקסונומיה של קבוצה זו, שיתף אותנו במסע בילוש אחר "נבכי הטקסונומיה של Brachycerus". סוג שהיה נדיר בפאונת החדקוניות של הארץ (עד שליאוניד נכנס לתמונה...), הדיווחים אודותיו ומעמדו הטקסונומי לאורך ההסטוריה של המחקר וכיוצא בזה.

נציג של הסוג ,Brachycerus

אני שב וקורא את השורות שכתבתי זה עתה וחושב שאולי זה יכול להשמע קצת יבש לקורא ההדיוט. ובכן, למעשה נחשפנו לעבודתו של טקסונום חובב ספרות מסעות בהופעה חיה. צריך היה לראות את ליאוניד מרצה על הנושא כדי להבין עד כמה היה מרתק. מי שלא בא, פיספס.

בפינת 'נהנתני- שיתפתי', שיתף אותנו דויד פורת בסרטון העוסק בטכנולוגיה חדשה יחסית ומתפתחת של מדפסות תלת-מימד. הלינק בעמוד הנושא את שם הפינה. האם הדפסות אלו יחליפו את ההולוטייפים במשלוחים, בתצוגות וכו'? מסתבר שבחלק מהמוזיאונים כבר משתשמים בזה לצרכי שימור ותצוגה. מה אצלנו? ימים יגידו.

זהו זה. סיכמתי כאן שנה ראשונה לפעילות הקולוקוויום שלדעתי ב"ה היתה מאד מוצלחת, גם בתכנים מעניינים וברמה גבוהה וגם בנוכחות יפה המעודדת להמשיך וליזום.

אז להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום רביעי, 13 ביולי 2011

כל המידע בקצה האצבעות

והפעם בקולוקוויום,
 שמענו את תרצה שטרן מציגה את נושא חשיבות המחשוב בניהול המידע שבאוספים ולמעשה בניהול האוספים עצמם.



 אין ספק, ובעצם גם אין מנוס, שהמידע צריך להתנהל במאגרי המידע הדיגיטליים. למרות זאת המעבר המחשבתי והביצוע בפועל דורשים משאבים נפשיים, וכח אדם גדולים, מה שמעכב את חזון 'אחרית הבייטים'. ואכן תרצה הציגה כמה יישומים חשובים המאפשרים גישה קלה ומהירה למידע ברמות שונות, לא רק טקסטואלי אל גם תמונות וכו'.

המפגש איפשר יישור קו במובן של יצירת שפה משותפת ואחידה וכן חשף בפנינו אפשרויות קיימות ופוטנציאל השימוש במאגרי המידע.




תרצה העלתה עוד נקודה מעניינת. תהליך העבודה היעיל צריך להבנות סביב מאגר המידע. כלומר, קליטת החומרים, ניודם באוסף וכו' צריך לעבור דרך המאגר, ממילא יש לזה השלכות רבות כולל ברמה ארגונית, ממשקים בין בעלי תפקידים באוסף וכו'. אבל כנראה עוד חזון למועד...

אגב, בנוסף לפינת ה"טעימות טקסונומיות" ייסדנו פינה חדשה במפגשים: "נהנתי - שיתפתי". בפינה זו אפשר יהיה לשתף את המשתתפים בסרטון קצר (עד כ- 5 דק') המציג תופעה או ענין הנראה מעניין במיוחד עבור קהל הקולוקוויום. חנך את הפינה אלכס שלגמן אשר חשף אותנו למעללי דג מהסוג כסיף הפולש לנחלים בארצות הברית ומקפץ לו מעל המים כאשר נבהל ממנועי סירות השטות בנהר. הלינק בעמוד "נהנתי - שיתפתי", תהנו.

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום ראשון, 22 במאי 2011

ויקרא שמו במדעית...

והפעם בקולוקוויום,

בהרצאה מעניינת ומעשירה במיוחד של ארמין יונסקו עקבנו אחר גלגוליו של מדע מתן השמות ליצורים חיים. אמנם לא מראשית הדרך ממש, המוזכרת לדעת רבים עוד בפרק ב' בחומש בראשית :-), אלא החל מהרגע שהשמות התחילו להראות כך:
Lepidocarpodendron foliis angustis brevioribus salignis, calycis squamis elegantissime ex roseo aureo albo atrorubro variegatis, florum plumis albis  Boerhaave 1710

ועד ש(למזלנו) הגיעו ל-  Protea repens (L.) Linnaeus 1753, שהוא השם המדעי המקובל כיום לפרח הזה:


אכן, בולטת מאד המהפכה שבאה בעקבות פועלו החשוב, העקבי והיסודי של לינאוס, שלדעת יונסקו הצליחה בעיקר כי הוא לא רק הגה את הרעיונות אלא שגם ביצע.



ועדיין  נותרהבעיני  שאלה בלתי פתורה: למה לינאוס לא קבע גם את השם שלו? פעם מופיע כ-  Caroli Linnaei, פעם Carolus Linnaeus, פעם  Carl Linneus, פעם Carl von Linne...
הנה כי כן, צודק הפתגם הסיני העתיק: "הטקסונום הולך אנונימי...."



להתראות בקולוקוויום הבא,
משה