יום שני, 26 בנובמבר 2012

קן הקוקיה, במובן השפוי (או שלא?)

הערה: לאחר כמה חודשים של עכובים הנה חוזרים עם כמה פוסטים קצרים שימשיכו לתעד הרצאות שנתנו בקולוקוויום, בתקווה לעלות שוב על דרך המלך (או לפחות על עמידה בזמנים...). אני מעלה אותם גם אם כעת הם ם חלקיים ובע"ה הם יתעדכנו במהלך הימים קרובים

והפעם בקולוקוויום (6/2/2012),
עקבנו אחר מסעותיו של דניאל ברקוביץ במוזיאונים באירופה. דניאל מחפש מגמות של שינוי בגודל הביצה של הקוקיות האירופאיות ו/או של הפונדקאים שלה והאם שינויים אלו קשורים לשינויי אקלים, או כפי שההרצאה נקראה: "המוזיאון, הביצה והדוגר".




כאמור, דניאל שיתף אותנו במסעותיו במוזיאונים שונים באירופה, שם נחשף לים נתונים, המבוססים על מסורת רבת השנים של איסוף (בעיקר ציפורים וקיניהם), מה שאיפשר להשוות מאגר נתונים רחב ומעניין על ציר הזמן ולהשוותו עם שינויים באקלים.



להתראות בקולוקויום הבא,
משה


יום ראשון, 5 בפברואר 2012

לקראת טו' בשבט: עצים פילוגנטיים

והפעם בקולוקוויום,

תחת הכותרות: 'מדמיון (Similarity) ועד לעץ- מושגי מבוא בסיסטמטיקה על קצה המזלג', ול עצים ושיחים ומה הם אומרים לנו - מושגי יסוד בקלדיסטיקה על קצה הענף' החכימה אותנו אפרת גביש-רגב  במושגי יסוד בקלדיסטיקה, במהלך שתי פגישות קולוקוויום.

בעזרת הצגה מתודית ושאלותיה המאתגרות של אפרת התקיים דיון מעניין בנושא העצים ובעיקר לגבי אפשרויות הפרשנות שלהם, שהרי כצפוי לא כל המומחים, הן בעולם והן המקומיים, מסכימים. אפרת העבירה בטרם עת מאמר מסכם עם בוחן קצר המסייע בהפנמת הנושאים. תוכלו למצא קישור אליו בעמוד ה"תקצירים".

מושגי יסוד. אז למי קרובים יותר היונקים, לדו-חיים, צבים או עופות?


סמל הכנס הבא של "חברת ווילי הניג", שיתקיים במהלך חודש יוני  2012 בארה"ב.

והרשו לי לצטט כאן את אחד הראשונים שהתייחס לעצים סיסטמטיים במובן המודרני, הלא הוא מיודענו ג'אן בפטיסט למארק! מתוך ספרו האחרון משנת 1820, Analytic System of Positive Knowledge of Man (ותודה ליונסקו על שהפנה תשומת לבי):


"Reptiles come necessarily after fishes. They build a branching sequence, with one branch leading from turtles to platypuses to the diverse group of birds, while the other seems to direct itself, via lizards, towards the mammals."

אפרת הלינה בצדק על כך שלקח כמה שנים עד שהעולם דובר האנגלית נתוודע לספרו של וילי הניג, שנחשב כאבי הקלדיסטיקה. נו? מה תגידו לאור הפסקה הנ"ל?

ובענין אחר, בפינה 'נהנתי - שיתפתי' הצגנו את הפעילות המדהימה של אגודת APOPO העוסקת באילוף חולדות אפריקאיות (מהמין Cricetomys gambianus) למטרות של איתור מוקשי אדם וכן אבחון מהיר ומוקדם של חולי שחפת. כדאי מאד לבדוק את הלינק (בעמוד של הפינה), מי יודע אולי עוד תתקלו חולדה...

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום ראשון, 29 בינואר 2012

עפצי העולם, התאחדו!

והפעם בקולוקוויום,

שמענו את נטע דורצ'ין בשיחה שכותרתה: מסביב לעולם בעקבות עפצים. נטע שיתפה אותנו ברשמים ממחקריה על חרקים יוצרי עפצים באזורים שונים בעולם.

למי שלא היה ולא זוכר, נזכיר שעפצים הינם סוג של גידולים צמחיים שנוצרים בצמח כתגובה לפעילותם של חרקים שונים. הם קיימים בגדלים, צבעים וצורות שונות, ולמעשה אפשר למצאם כמעט על כל אחד מאיברי הצמח ה"רגילים": מקומות שונים על פני העלים (עורק מרכזי, שוליים וכו'), ניצנים, פרחים וכו'.







במהלך מסעותיה מצאה נטע מספר רב מאד של מינים חדשים למדע (בעיקר יתוצים) וכן פענחה היבטים באקולוגיה ובפילוגנזה של קבוצה מעניינת זו.


אז התחלנו בארץ, בזמן המסטר והדוקטוראט, המשכנו לדרום אפריקה, משם צפון-מערבה לארה"ב ואח"כ פנינו קצת מזרחה לבון שבגרמניה. לבסוף חזרה נטע (ואנחנו איתה...) לארץ, ב"ה.

בקיצור, טיילנו עם נטע "ימה, צפונה ונגבה" (בסדר שונה) וכמעט השלמנו מסלולינו סביב העולם. לא נותר אלא לחכות לשיחה הבאה שלה, לאחר איזה 'ביקור עפצים' במזרח הרחוק או ביבשת אוקייניה כדי שנשלים, גם "קדמה".




להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום רביעי, 25 בינואר 2012

שוטי שוטי ספינתי

והפעם בקולוקוויום,

שוב הייתי עם שפעת ושוב פספתי שיחה מעניינת במיוחד. סיגל שפר דברה על ה'ים הגדול' המקראי, הלא הוא הים התיכון שלחופיו אנו חיים, או כפי שההרצאה נקראה: חלון לים התיכון.




ההרצאה היתה למעשה מעין שיחת פתיחה ותשמש בסיס להרצאות עתידיות שירחיבו את ההכרות עם נושא הים בכלל ועם מחקרי חברי המחלקה בפרט. 

סיגל הציגה את ההיסטוריה הגיאולוגית על קצה מזלג, מידע על התנאים האביוטיים בים התיכון מבחינת מאזן המים והזרמים, גאות ושפל, השפעת האדם - כולל תעלת סואץ, בתי גידול, חיגור, פלישת מינים, סקירה של מגוון המינים מהקבוצות השונות, ושמורות טבע ימיות. אכן חלון, אבל חלון רחב.

כאמור, לצערי לא נוכחתי אבל הנה לכם מקבץ תמונות מתוכם "תרגישו את הטעם"...





נראה שלאחר רצף ההרצאות המתוכננות, הקיץ  נסתכל על הים קצת אחרת.

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

יום שני, 26 בדצמבר 2011

תורה מדעית ודעת תורה

והפעם בקולוקוויום,

שוב אני. והפעם גם אני הצגתי בפני החברים שתי הרצאות ברצף בנושא תורה ואבולוציה, או כפי שחלקנו את המפגשים: האבולוציה בראיה אבולוציונית והאבולציה בראיה יהודית.

ואכן, בחלק הראשון סקרנו בצורה מהירה את הרקע לתאורית האבולוציה כפי שנסחה דרווין (תוך ציון עוד כמה שינויים שחלו בתפיסה המדעית מאז ועד היום), הן בעצם רעיון השתנות המינים בזמן והן לגבי המנגנונים המאפשרים זאת.

ב'רקע 'הכוונה היא אמנם להתפתוחות הרעיונות המדעיים בענין אך גם, ואולי בעיקר, לאספקטים חברתיים-תרבותיים של אירופה מימי הביניים ועד לימים הויקטוריאנים, בעיקר בצרפת ובאנגליה. אמונה דאיסטית (יצירת אל מתוך הוכחה שכלית על קיומו), תאולוגיה טבעית, מבנה חברתי מבוסס תפיסה דתית, שלטונה של הכנסיה על האוניברסיטאות ועל ההיררכיה החברתית הנ"ל, הבנה מילולית של כתבי הקודש או לחילופין פרשנות ללא סמכות פרשנית, ועוד. בקיצור, הבנו למה העמדות השליטות על משאבים חרדו מפני שינוי תפיסתי באשר לאפשרות של בריאה שלא כדרך ההבנה האינטואיטיבית ההמונית בה פועל הא-להים בסגנון 'הוקוס פוקוס' וכו', ולמה רבים על כך עד היום (בעיקר בארה"ב) על רקע אינטרסים תקציביים ופוליטיים.
  



בחלק השני הצגתי מספר עקרונות כלליים בתפיסת עם ישראל את מקורותיו הקדושים. מספר פסקאות של רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" בענין הגישה למדע, למדענים (הפילוסוף דאז) ולאמת. הבנה שמגמת התורה היא פורמטיבית, מעצבת זהות ומוסר אישי וקולקטיבי, ולא במגמה אינפורמטיבית בלבד. בעקבותיו נגענו בקושיות מובנות בפרקיו הראשונים של חומש בראשית (מה צורך בפרטי הסיפור, מנין האור לפני מאורות, ערב ובוקר לפני שמש, ועוד) וגם בדוגמאות לפרשנות עתיקה ומקורית ביותר, שונה בתכלית מאותה אינוטואיציה, ילדותית משהו, שהזכרנו לעיל. לאור זאת, נמצאנו למדים שיש בתוך עולמה של תורה מגוון אפשרויות התייחסות לתאורית האבולוציה. מביניהן התמקדנו בכמה קטעים מכתבי הרב קוק זצ"ל, אשר בהתייחסויותיו המפורשות לנדון דנן, בהקשר האידאי-מוסרי ולא דווקא מדע- ביולוגי, מציג לעניות דעתי את התפיסה המקורית והקוהרנטית ביותר.
דוגמא לדבריו בנושא:
"התורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודיברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?!... והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי." (אגרות הראי"ה א, אגרת צא).
"שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהעניינים..." (שם, אגרת קלד).

"ההכרה של ההתפתחות, כשהיא הולכת ונגמרת, הולכת ונקלטת יפה בחיים המדעיים והמוסריים, כשהיא מתבכרת ויוצאת מידי בוסריותה עד שאיננה נאכלת פגה, היא מעלה את רוח האדם אל מרומי האור הא-להי..." (אורות הקודש, ב' תסז')

"תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות." (אורות הקודש ב,  תקנה).


בדבר אחד לית מאן דפליג, קיומה של אבולוציה במראה דמויות דיסני. טובי הפסיכולוגים ואנשי השיווק עובדים שעות נוספות כדי להגדיר כל זווית אפשרית של מאפיינים שיגרמו לנו לצרוך יותר את הדמויות ואת המסרים... בעצם, אם הבנו את דברי הרב ז"ל, על אלו אחרונים תתכן דווקא מחלוקת עמוקה מאד.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה


יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

מה המרחק הקצר ביותר בין הקמיצה למרפק?

והפעם בקולוקוויום,
שני קולוקוויומים. 

שמענו את ענת הבר מציגה במהלך שתי פגישות של הקולוקוויום את נושא המורפומטריה. הפגישה הראשונה נגעה בעקרונות השימוש ואילו בהרצאה השניה נחשפנו לדוגמאות בהן ענת יישמה שיטות מורפומטריות לבחינת קשר סיסטמטי בין קבוצות יונקים שונות (בעיקר צבאים ומיני מעלי גרה אחרים).

יש שיטות ...
!!ויש שיטות

בכל אופן, היישומים של השיטות השונות מאפשר בחינה של קרבה התפתחותית בין קבוצות שונות (כפי שענת בעצמה חקרה) וכן הוא מהווה כלי יעיל לעבודות בתחומי הטקסונומיה, בניית מפתחות וכו'. רשימה ראשונית של מקורות מומלצים בנושא תוכלו למצא בחוצץ התקצירים.


כמובן, שהיישום המענין ביותר הוא כאשר מפנים את הטכניקות השונות לקבוצה המשמעותית ביותר... נכון, חרקים!
 
נקודות מורפומטריה בכנף של חרק

אז מתי לאחרונה מדדתם את המרחק בין קצה האף לתנוך אוזן שמאל? ואולי לא כל כך כדאי לכם לבדוק. עוד תמצאו קרבה עצומה ביניכם לבין קבוצות לא שיערום אבותיכם...

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה  

ספארי בערבות אפריקה (בגובה הברכיים)

והפעם בקולוקוויום,

חזרנו בע"ה לשנה נוספת של פעילות ומיד יצאנו לספארי. בפגישה הראשונה של שנת הלימודים הנוכחית שמענו את קורי בזלת בהרצאה על דרום אפריקה וחגביה.
קורי שתפה אותנו בחלקים מתוצאות מחקר שביצעה במהלך הדוקטוראט שלה בדרום אפריקה, כולל סקירה של המגוון הגדול של אזורים ביוגאוגרפים שונים ובתמונות מדהימות של מגוון החגבאים באזור.
הסוואה מרשימה

אזהרה מרשימה

(מגוון בתי גידול דרום אפריקאיים (הקליקו להגדלת התמונה

אז מסתבר שלא רק אנחנו "הנקודה החמה" על הגלובוס בענייני מגוון מינים. הקצה הדרומי של היבשת השכנה משופע אף הוא בהביטטים ובמינים מיוחדים.

בפינת "נהנתי- שיתפתי" נחשפנו לסרטון בנושא בעה"ח בעל התנועה המהירה והחזקה ביותר. מסתבר שמדובר בסוג של סרטן ימי (Mantis shripm) המכה את קרבנותיו לטריפה (במידה והוא בעל מעטה קשיח כמו סרטן, צדפה וכו). המכה מהירה ביותר והעצמה שלה אדירה. עד כדי כך שבעטיה מתקבלת גם תופעת הקויטציה בעקבות שינויי לחץ במים. בקיצור תצפו ותהנו גם אתם. הקישור בחוצץ "נהנתי- הראתי" בראש עמוד זה.
להתראות בקולוקוויום הבא,
משה