קולוקוויום, שנה רביעית!

והפעם בקולוקוויום,

התחלנו שנה חדשה (רביעית!), והתחלתי  בדרך מקורית... הייתי חולה ולא השתתפתי בהרצאה הראשונה! כך מצאתי עצמי מפסיד הרצאתו של עמרי ברונשטיין בנושא:
 Traditional and molecular taxonomy of Echinoids: model organisms of marine speciation.

לאור הענין שעוררה ההרצאה, שיתף עמרי את השומעים בקישור למאמר בנושא. ניתן למצא אותו כאן

http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0077374;jsessionid=3328679FD07B445DF38D334807E03CF8

להתראות בע"ה בקולוקוויום הבא,

משה

רשימת ההרצאות שהיו השנה (ולא זכו לפוסט הולם..)

והפעם בקולוקוויום,

הפעם... התנצלות. מפאת חוסר זמן השנה בקושי עדכנתי את הבלוג. כך נוצרה לה רשימה של הרצאות מדהימות אבל שלא זכו לתיעוד כלל.



אז הנה לפניכם הרשימה המרשימה של ההרצאות והמרצים/ות שזכינו לשמוע:

24/12/12 - הגירה לקפריסין בפלייסוטקן, דניאלה בר יוסף

21/1/13 - אי ירוק בים: ביקור באיים האזוריים, סיגל שפר

18/2/13 - הוראה והצגת אבולוציה, יעל גבריאלי

18/3/13 - מאובנים צמחיים והגן הפרסי המלכותי, דפנה לנגוט

6/5/13 - אבחון מחלות זואונוטיות, אבי קיסרי

3/6/13 - צרעות טפיליות ממשפחה ה- Eulophidae, זויה יפרמובה

1/7/13 - שני מוזיאונים בברצלונה: הקאישה-קוסמוס והמוזיאון לטבע, יעל גבריאלי

בלי נדר אנסה לשחזר חלק מהתכנים ולערוך פוסט קצר על כל אחת מהן. על פי הרשימה הזו לפחות תדעו במה עסקנו וכל מי שיכל לבוא ולא הגיע- ידע גם מה הפסיד!

להתראות בקולוקוויום הבא (בתשע"ד בע"ה!),

משה

הטבע להגנת החברה

והפעם בקולוקוויום (26/11/2012),

פגשנו את עירית גזית מהמרכז ליישום התנהגות בעלי חיים לצרכים בטחוניים. עירית שיתפה אותנו בהיביטים מסויימים (מה שאפשר...) מתחום עיסוקה: "ידידו הטוב של האדם - שימוש בכלבים לצרכים אזרחיים ובטחוניים"

חיילי יחידת עוקץ, והמפעילים שלהם

ברכת הדרך

בגדול מבין השימושים המרכזיים של כלבים ביחידת עוקץ: הרחת חומרי נפץ, תקיפה וגישוש, נחשפנו בעיקר לענייני התקיפה וההרחה, מהצד המחקרי כמובן. היה מעניין מאד, בעיקר תפסה אותי ההתמודדות עם אתגרים ייחודיים באילוף וכן ב"תפעול" הכלב בשטח. למשל, סיפרה עירית על מתקן שפיתחו ביחידת המחקר ומאפשר לדעת מרחוק האם הכלב אכן ריחרח שטח חשוד או שמא באותו זמן היה עסוק בהלחתה (נידוף נוזלים דרך הפה כדי לצנן את הגוף) ואז כושר ההרחה שלו מתמעט, ועוד שלל המצאות יצירתיות.

משקיעים בדור העתיד

אם תהיתם מה חשיבות המחקר בתחום הנה לכם ציטוט מתוך ויקיפדיה בערך "כלבים נגד טנקים" (מבלי להתייחס לעניין חיי הכלב שודאי מעלה הרהור או שניים):

"כלבים מסוג זה הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד טנקים גרמניים. הסובייטים אימנו את הכלבים באמצעות הנחת מזון תחת הטנקים, אך מאחר שבמהלך האימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים, אשר השונה מהטנקים הגרמנים פעלו על דיזל ולא על בנזין, דבר זה גרם לכלבים לרוץ מתחת לטנקים סובייטיים דווקא, אשר נדפו ריח דיזל ולא אל טנקי אויב אשר נדפו ריח בנזין. כמו כן, הכלבים לא גילו התלהבות לרוץ לכיוון טנקים פעילים וכך הפכו למסוכנים לכל בשדה הקרב."


בענין אחר, הפינה "נהנתי - שיתפתי" חזרה אף היא לתחייה. באדיבות תרצה שטרן, ראינו סרטון ובו מצולם שלך בעת תפיסת דגים. הצילומים מרהיבים, מומלץ (חפשו את הלינק בדף המתאים).


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

מגוון מיני חרקים, עכשיו בגרסת 'סייבר'

[הערה: לאחר כמה חודשים של עכובים הנה אנו חוזרים עם כמה פוסטים קצרים שימשיכו לתעד הרצאות שניתנו בקולוקוויום, בתקווה לעלות שוב על דרך המלך (או לפחות על עמידה בזמנים...). אני מעלה אותם גם אם כעת הם חלקיים ובע"ה הם יתעדכנו במהלך הימים קרובים].

והפעם בקולוקוויום (29/10/2012),

פתחנו את השנה השלישית של המפגשים עם הרצאה של אמיר אילי בנושא: רובוטים מבוססי חרקים: מטיסנים זעירים ועד לרכב המאדים.  אמיר סקר מספר פרוייקטים בהם מעורבת מעבדתו בנושא פיתוח טכנולוגיות נעות המבוססות על העולם החרקים.

מה הדבר הבא? נחיה ונראה...

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

פוחלצים - לא מה שחשבתם

והפעם בקולוקוויום (25/6/2012),

שמענו שיחה מרתקת מפי איגור גברילוב בנושא: טקסידרמיה - שיטות חדשות והשתתפות בתחרויות בין-לאומיות.
איגור הינו הטקסידרמיסט (מכין פוחלצים) של המוזיאון וככזה השתתף בשנים האחרונות בכמה סדנאות מקצוע וכן בתחרויות בין-לאומיות בתחום (כן, יש דבר כזה). בכמה מהן אף זכה במקומות יוקרתיים מאד!

היו ימים...

תחרות בין לאומית

מסתבר שזו אומנות של ממש. ראשית היכולת לשחזר את פרטיו המורפולוגיים של בעל החיים (צבע, מיקום נוצות, מבט, וכו כו') כמו גם את הפוזיציה המדוייקת, את התנועה הטבעית וכו'. ממש לא פשוט!

דוגמא לזוכה "מאושר" (לא של איגור) 

שני דברים מעניינים התחדשו לי בהרצאה של איגור. ראשית שיש תרבות ענפה של פחלוץ בעולם, מחקר ופיתוח, מסחר וכו', תולדה דווקא מפן פחות מלהיב בתכונות המוסריות של האדם, הציד הספורטיבי. שנית, שיש חוות גידול ורבייה של בע"ח לצורך...פחלוצם! המציאות עולה על כל דמיון.

שלא יהיה ספק

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

מי ששמע על בריוזואה שיקום!

והפעם בקולוקוויום (30/4/2012),

שמענו את נגה סוקולובר על: נפלאות החי-טחביים (בריוזואה) בעין מיקרוסקופ אלקטרוני סורק.
שואלים את עצמכם מה זה בריוזואה? גם אנחנו.

ככה נראים חלק מהמינים בארץ (כל התמונות צולמו בחופי הים התיכון) ויש כ- 6000 מינים בעולם!

Bugula neritina ממנו מפיקים את הבריוסטטין המשמש בטיפול במחלת הסרטן

Bugula aperta

Scrupocellaria sp.

Schizoporella errata

החי-טחביים יש שלד גירני ועל כן נחשבים כ"בוני סלע" וכמעצבים של המצע. הנ דוגמאות למראה המיוחד של השלדים במינים השונים, שאכן משמש כאמצעי לזיהוי מינים שונים וטקסונומיה של הקבוצה.

Parasmittina sp.

Schizoretepora sp.

 שלד גירני של חי-טחבי מקרוב

נגה, לא בריוזואה

אכן, יצורים מיוחדים, ולא רק במיקרוסקופ. תוכלו לקרא ולהשכיל בתקציר (עברית) שהכינה עבורנו נגה ומופיע בדף התקצירים.

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

מעתה אמור: פילוקוד (Phylocode)

והפעם בקולוקוויום (19/3/2012),

בעקבות עבודת הדוקטוראט הציג אמיר שיטנברג תובנותיו בנושא: הפילוקוד. במהלך מחקרו אמיר ניתוח מולקולרי של ספוגים במגמה לזהות מאפיינים פילוגנטיים של הקבוצה.

תקציר של מחקרו ועיקרי ההשלכות לנושא ההרצאה מופיע בדף התקצירים.

הפילוקוד מנסה ליצור מנגנון מתן שמות (נומנקלטורה) מוסדר, עם כללים ברורים ומוסכמים על הכל. אלא שהוא יוצא מנקודת הנחה ששמו של ייצור חי והבנתנו בפילוגנזה שלו קשורים בקשר מחייב (ראה פוסט:  לקראת טו' בשבט: עצים פילוגנטיים, הרצאתה של אפרת גביש-רגב בנושא קלדיסטיקה)

הנושא אכן נתון למחלוקת בין שיטות וגישות שונות, ועורר גם אצלנו דיון (סוער למדי, יחסית לביולוגים-רגועים-בהפסקת צהריים...) וסביר להניח שעוד נשמע על כך בשנים הקרובות.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה