נפלאות החי-טחביים בעין ה- SEM
נגה סוקולובר
חי-טחביים הינה מערכה של חסרי חוליות מושבתיים ישיבים המצויים בעיקר בסביבה הימית. במערכה מגוונת זו ישנם כ- 6000 מינים חיים, כשמידי שנה נחשפים מינים חדשים, ומספר כפול מזה קיים במאובנים. הם ניזונים באופן אקטיבי מחומר מורחף בעזרת איבר תזונה בעל זרועות ריסניות הנקרא "לופופר".
בזכות השלד הגירני מהווים חלק ממיני החי-טחביים "בוני סלע" משמעותיים ובכך תורמים למורכבות המצע ומשפיעים על מגוון המינים בבית הגידול. חי-טחביים מהווים מרכיב משמעותי בחברות צמד ומהווים מטרד במתקנים מלאכותיים, בעיקר צינורות קירור. במערכה זו טמון פוטנציאל רב כמקור לחמרי טבע. מבין 32 מינים שנסרקו עד כה לחמרי טבע, נמצאו 200 חמרי טבע, כשהידוע ביותר בהם ה-בריוסטטין בודד מ- neritina Bugula (תמונה בפוסט) ונמצא במבחנים קליניים בבני אדם כתרופה אנטי סרטנית.
בעוד שמערכה זו מאד חשובה אקולוגית, הידע על החי-טחביים בישראל מצומצם ביותר. למרות שמזרח הים התיכון ידוע כבית למינים מהגרים רבים, פרסום בודד מ- 1969 בחן חי-טחביים ממוצא אינדופסיפי . באוספים הזואולוגיים באוניברסיטת ת"א מצויים 54 מינים שנאספו בעיקר בשנות השישים והשבעים. בשנים שחלפו מאז איסופים אלו, חלו שינויים בטקסונומיה של מערכה זו למשל בעקבות השיפור שחל בכלים העומדים לרשותנו לקביעת מינים בעיקר השימוש במיקרוסקופית אלקטרונים.
השימוש במיקרוסקופ אלקטרונים סורק הפך לכלי המרכזי בהגדרת חי -טחביים ובסריקות המיקרוסקופ ניתן לראות מאפיינים שונים של השלד.
----------------
About the Phylocode
By AMIR SZITENBERG
The international code of phylogenetic nomenclature known as the
PhyloCode (http://www.ohio.edu/phylocode/) is an alternative taxonomic
nomenclature most extensively described by de Queiroz
and Gauthier (1994) and de Queiroz
and Cantino (2001). In the PhyloCode,
taxa are associated with clades recovered in phylogenetic analyses, both
molecular and morphological, so that the taxonomy represents the phylogenetic
relationships (see de Queiroz
and Gauthier (1994) for
phylogenetic taxa definitions). In addition, rank suffixes are not compulsory
in PhyloCode names and taxa are not obliged to be symmetrical. Thus, paraphyly
of taxa is avoided without the necessity to erect mono-specific
"clades". Stability of names
and definitions is also an expected outcome of the abandonment of ranks since
when ranks are used, name suffixes have to be changed as a result of rank
changes (de Queiroz
and Cantino, 2001; de Queiroz
and Gauthier, 1994).
Criticizers of the PhyloCode have
several main arguments (Benton, 2007;
Forey, 2001, 2002).
Most importantly, different phylogenetic inferences may provide entirely
different species contents to taxa with similar PhyloCode definitions, offering
stability to definitions of taxa, but not to their species contents. This can
happen because PhyloCode taxa are defined based on the phylogenetic
relationships among only a few representing species (specifiers). Additionally,
most PhyloCode users abandon ranks and thus PhyloCode names usually provide no
phylogenetic context on their own, while ranked taxa names do provide
information about diversity and relationships, relatively to nesting and nested
taxa (e.g., Leucosolenida, by having a suffix of an order, is clearly a more
diverse taxon than Leucosoleniidae, having a suffix of a family).
The PhyloCode allows the
classification of well supported and reproducible clades even when they cannot
be classified under the ICZN rules, since they lack morphological definitions. Still,
as noticed by Cárdenas et
al. (2011),
the Linnaean nomenclature has no inherent limitation to name phylogenetically
defined taxa, in the absence of morphological definitions. Therefore, adding
the option to define taxa phylogenetically into the ICZN has merit. It is
obvious that the use of two different nomenclatural rules can only complicate
the inventory of life on earth (Dubois, 2011). Therefore,
taxa that are defined either by classical taxonomy or by phylogenetics should
be unified under a single system. Naturally, only highly established clades
should be used as a reference of taxa, to insure that the taxonomic system is
as stable and as reliable as possible.
References
----------------
קלדיסטיקה - רענון מושגים
אפרת גביש-רגב
לינק להמחשת מושגי יסוד בקלדיסטיקה:
ענת הבר
אפרת גביש-רגב
לינק להמחשת מושגי יסוד בקלדיסטיקה:
----------------
מורפומטריה - מקורות לעיון בנושאענת הבר
Where to start:
Zelditch, ML, Swiderski, DL, Sheets, HD, Fink, WL. 2004. Geometric Morphometrics for Biologists. San Diego: Elsvier Academic Press. p. pp. 443.
Claude, J. 2008. Morphometrics With R. Springer. p. 316.
Chris Klingenberg: MorphoJ software and online class
James Rohlf: Just about everything morphometrics
Denis Slice: Mailing list and just about everything morphometrics
Norman McLeod: Online lectures on morphometrics
----------------
Ancient Wisdom and Modern Medicine: Plants, People, and Cultures In The Tropical Rainforest .
By MICHAEL BALICK
Of the 420,000 species of higher plants known to exist on earth, about half are found in the tropical regions of the world. Tropical forests are a rich reservoir of biological diversity, home to a vast range of flora and fauna. This lecture discusses the study of plants used in traditional healing by indigenous cultures, the science of ethnomedicine. Dr. Balick describes his work with Dr. Rosita Arvigo, a naprapathic physician and resident of Belize, Central America. Starting in 1987, they have worked together on an ethnobotany project to inventory the ancient and modern uses of the plants found in Belize. Over two dozen traditional healers and other local experts in forest utilization have participated in this effort to collect, identify, and evaluate thousands of plant specimens gathered from the tropical ecosystem. In another area of the world, The Pacific Islands known asMicronesia
Of the 420,000 species of higher plants known to exist on earth, about half are found in the tropical regions of the world. Tropical forests are a rich reservoir of biological diversity, home to a vast range of flora and fauna. This lecture discusses the study of plants used in traditional healing by indigenous cultures, the science of ethnomedicine. Dr. Balick describes his work with Dr. Rosita Arvigo, a naprapathic physician and resident of Belize, Central America. Starting in 1987, they have worked together on an ethnobotany project to inventory the ancient and modern uses of the plants found in Belize. Over two dozen traditional healers and other local experts in forest utilization have participated in this effort to collect, identify, and evaluate thousands of plant specimens gathered from the tropical ecosystem. In another area of the world, The Pacific Islands known as
Dr. Balick will discuss the methodology of tropical plant exploration, as well as introduce some of the traditional healers that he and his colleagues have worked with in Central America and Micronesia
----------------
Smithsonian Institution Entomology Collections: Past, Present and Future.
By DAVID FURTH
The Smithsonian Institution (SI) was founded in 1846, but a national museum with collections began a little before in 1842. This became even more "official" with the donation of the collection of C. V. Riley in 1881. Since then the US Department of Agriculture and Walter Reed (Army) entomological staffs have joined this combined department and they assist in caring for the collection of about 35 million specimen as well as conducting research on the collections. The US National Insect collection is the responsibility of the Smithsonian staff. The majority of the collections are housed in downtown Washington, D.C, but there are also significant parts at two other facilities outside of Washington. In 1999 and 2001 the main part of the collections were moved in to new cabinets th majority in electric compactors to save space in a new building and a renovated part of the old building making it the most modern insect collection facility in the world. There are also sophisitcated housing for the ethanol collections.
SI Entomology has developed several progressive collections management tools, including a system to profile (assess) the curatorial heallth of the collection by individual containers and the Off-site Enhancement Program to allow large parts of the collection to temporarily be sent to another center of speciality in order to improve this part of the collection physically and scientifically. There are an average of 1000 loans (incoming/outgoing) of about 1-2 million specimens from/to researchers in many countries and states. Unfortunately there has been an increasing reduction of collections staff over the past 15 years thus parts of the collection have been closed (deactiivated), i.e., no loans. We are in the process of migrating to a new electronic inventory/loan system.
Although digitization (data and images) is a priority, only less than 1% of the collection is digitized and a current priority is to complete both for the ca 120,000 primary types. We have participated in a museum-wide collections management training program for museum professionals from Latin America. Education and exhibition (outreach) is mostly accomplished by the museum's Insect Zoo and Butterfly Pavilion, but department collections staff also conduct many tours and training of students from various universities.
We also hope to make progress in various areas, such as, training future collections staff in best practices; eliminating chemical fumigants; more extensive use of bar codes for specimen-level data capture; careful collection planning; increased awareness of conservation best practices to preserve the specimens, including managing our increasing genetic tissue collections.
----------------
סיפורי אוספים או אוסף סיפורים...
כתבה סיגל שפר
התאספנו ב-13.12.10 יום לאחר סערת החורף הראשונה, בגן הזואולוגי לסיור של אנשי האוספים באוספים...
חלקו הראשון של הסיור נערך באוספים המצויים בגן הזואולוגי:
באוסף הרכיכות, פגשנו את הנק מינס, וקבלנו הסברים מקיפים על האוסף וההיסטוריה שלו: האוסף הוקם ב-1953, למרות והוא כולל בין השאר פריטים משנות השלושים, פריטים שנאספו במשלחות לאורך השנים, את אוסף האספן ההולנדי פינסקר מסוף שנות ה- 60, אוסף אריה הדר שהתקבל ב- 1998 ועוד. בעיות התחזוקה העיקריות באוסף נובעות בעיקר מכך שהאוסף נמצא בארונות עץ אלון וקופסאות קרטון שפולטים גזים חומציים. הסביבה החומצית גורמת ל Byne’s Disease-שמאופיינת בהופעת גבישים לבנים חסרי ברק על הקונכייה. התופעה מתפשטת עד לעיכול מוחלט של הקונכייה לאבקה. ההלבנה יכולה להתרחש במהירות ותנאים של לחות גבוהה אף מאיצים את התופעה. כיום ההמלצה היא להעביר את האוסף לארונות מתכת וקופסאות פלסטיק. הפעילות באוסף מתמקדת בטקסונומיה וזואוגאוגרפיה של מינים מהארץ. בעקבות זאת מגלים מינים חדשים, ומהגרים לספסיים חדשים שממשיכים להופיע לאורך השנים. לדברי הנק, 20% ממיני הרכיכות המצויים כיום בים התיכון הם מינים לספסיים. ישנה פלישה של מינים גם לסביבות מימיות ובמקרה זה עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות.
אוסף הרכיכות מהוה חלק מהאוספים היבשים הכוללים גם את אוסף המאובנים, פורמניפרה, זוחלים, ושלדים של אלמוגי אבן.
לצד האוספים היבשים מצויים גם האוספים הרטובים של הקבוצות הטקסונומיות השונות, הכוללות חסרי חוליות וחולייתנים. אוספים אלו מוחזקים בצורה המיטבית האפשרית בתנאים המצויים בגן הזואולוגי. הדגימות נשמרות באלכוהול, בצנצנות סגורות היטב, על מדפים המוגנים מאבק ונידוף על ידי יריעות ניילון. על מנת לאפשר עבודה מולקולרית השימור כיום נעשה באתנול, ללא קיבוע בפורמלין, או ששומרים תת-דגימה באתנול בנפרד.
יש הבדל גדול ברמת הארגון של האוספים, כיון שחלקם מתוחזקים ונחקרים בעוד שבאחרים לא היו אנשי צוות או סטודנטים שטפלו בהם לאורך השנים.
משם עברנו לאוסף שמיץ ובעודנו עומדים תחת הסככה החדשה והמרשימה, המהוה את בית המלאכה של איגור (עם נגיעות של בוטניקה בצורת עציצים מלבבים ומלבלבים), קבלנו הסברים משי מאירי אשר סיפר כי הנזיר הגרמני פעל בארץ בשנים 1908-1914 והחל לאסוף (לצוד – למען הגילוי הנאות) נציגים של בעלי החיים השונים שהתקיימו אז בארץ. חלק מבעלי החיים פוחלצו והם מצויים כיום בחדר קטן וטחוב בגן הזואולוגי (לאנשי האוסף יש השגות לגבי איכות הפוחלצים). איגור שיפץ חלק מהפוחלצים והביא אותם למצב טוב יותר. שמיץ היה גם אנטומולוג חשוב ופרסם מאמרים חשובים על נמלים. אוסף החרקים כולל גם דגימות שנאספו על ידי שמיץ.
שבי (שנולדה בשם בת שבע) העשירה אותנו בהסברים על קמפוס טבע, שהוא הפאן הציבורי של האוספים. בראש הקמפוס עומדת יעל גבריאלי ואיתה עובדים כיום טוביה, שבי וענת. הפרויקט הוקם לפני 10 שנים ביוזמה של מספר מחלקות (זואולוגיה, מדעי הצמח ואנתרופולוגיה) במטרה לקדם את ידע הציבור בתחומים הללו. אנשים מכל הגילאים מקבלים הדרכות שונות. נתנות השתלמויות לארגונים ירוקים כגון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ואגף הייעור של קק"ל. ההדרכות מתבססות על משאבי האוניברסיטה: המדריכים הם סטודנטים לתארים מתקדמים, ונעשה שימוש במוצגים המוזיאוניים. מפרסומי היחידה: 5 חוברות העוסקות בסוגיות באקולוגיה, שהם למעשה הגרסה העברית ל-ESA. באתר הקמפוס ישנו מדור המיועד למחנכים, ישנו ספר לימוד מכוון ומצגות שונות.
יצאנו מהגן הזואולוגי ופנינו אל יתר האוספים.
עברנו לבניין של מכון הדגנים שם מצוי אוסף החולייתנים היבש (בעיקר יונקים ועופות) ואוסף ה-DNA. צילה שריב ספרה שהאוסף הלימודי כולל פוחלצים, ושלדים מורכבים. רמת הפוחלצים מאוד גבוהה, הודות לקפדנותו של פרופ' מנדלסון, של מייק הפרפרטור הקודם, ושל איגור הממשיך בדרכו. רוב האוסף הוא מחקרי וכולל עורות המכונים בעגה המקצועית בלגים. לאוסף צורפו בלגים של ציפורים שנאספו על ידי חובב הצפרים, חיים חובל, שצד צפרים ולא בחל גם בנדירות שבהן כמו קטופה - עוף דורס אוכל דגים שלא קיים יותר בארץ. חובל נאלץ לתרום את האוסף לאוניברסיטה לאחר שנתפס בעודו צד עוף נדיר...
לדברי צילה הבעיות העיקריות באוסף הן הלחות והעובש הנובע ממנה. בנוסף חלק מהעורות הודבקו על בדים והם תלויים, דבר שאינו תורים לשימור העורות (הם נמתחים ומתעוותים). למותר לציין שהם תלויים על צנרת הבניין ומפעם לפעם נשטפים במים בעקבות פיצוץ בצנרת.
תמר פלדשטיין הציגה בפנינו את מקפיא דגימות ה-DNA. לדבריה המטרה היא ליצור אוסף DNA של כלל הקבוצות הטקסונומיות. ההגדרה המולקולרית מתווספת להגדרה המורפולוגית ותורמת לעיתים רבות לרמת הדיוק ומאפשרת הבהרות של נושאים לא פתורים בטקסונומיה הקלאסית. כיום האוסף הולך וגדל וכבר נשלחו ממנו דגימות לבקשת חוקרים בחו"ל (למשל מחקר על זאבי ארץ ישראל). תמר צינה כי האוסף כיום כולל אלפי פרטים ומתחדש בעיקר מדגימות המגיעות ממחקרים בהם נעשה שימוש במלכודות.
בדרך לאוסף האנתרופולוגי עצרנו ליד האוסף המצוי בגן הבוטני שכולל כיום בעיקר אצות, חזזיות ובנוסף לכך גם פטריות.
נכנסנו אל חדר האשפה של בניין הרפואה שהוסב למשכן האוסף האנתרופולוגי. שמחנו לגלות שהסערה לא גרמה להצפת החדר למרות מיקומו. הציגו בפנינו את האוסף ישראל הרשקוביץ, טלי, יוליה ושני. השרידים מגיעים אל האוסף מאתרים ארכיאולוגיים, עוברים תהליכים שונים של ניקוי, רפאות (שימור, הדבקה ומילוי), ומקבלים קוד ומספר. ניתן לקבל מידע רב מהעצמות, למשל שיחזור תזונה על פי מצב השיניים. העבודה נעשית בשיתוף עם ארכיאולוגים. טלי הציגה בפנינו את הגולגלות המכויירות מהתקופה הניאוליתית הקדם קרמית שהגיעו מחפירות הצלה. האוסף מסודר לפי אתר או תקופה, אך כיום אין כמעט חומר אנתרופולוגי חדש והמעבדה עוסקת בעיקר בשימור.
משם עלינו אל חדרו של פרופ' יואל רק שחוקר את אבולוצית האדם ובחדרו מצויים אוצרות יקרים מפז בצורת גולגלות מאובנות (העתקים) שהתגלו בתקופות שונות. יואל סיפר שב-30 השנים האחרונות הוא נוסע לאפריקה, ובעיקר לאיזור האפרו, וכך למשל חשף גולגולת של "בעלה של לוסי". לוסי נמצאה ללא גולגולת והגילוי של יואל השלים את תמונתו האנטומית של האוסטרלו אפרנסיס. מאחורי כל גולגולת מסתתר סיפור מרתק והן סייעו ליואל לפתור למשל את מיקומם הפילוגנטי של הניאנדרטלים, ולהוכיח שהם חיו כאן במקביל להומו ספיאנס, כשהכרמל הוא גבול תפוצתם הדרומי ביותר. האוסף בחדרו של יואל הוא אחד הגדולים הקיימים כיום והוא כולל גם גולגלות מקוריות.
כמעט סיימנו את מסענו בארץ האוספים ונותר עוד אחד וגדול במיוחד אוסף החרקים.
אמנון פרידברג יפר שראשיתו של האוסף, באבו-כביר, היתה בצורה של 2-3 ארונות חרקים שנאספו תחת פיקוחו של פרופ' יהושוע קוגלר שניהל את האוסף עד שנות ה-80. מאז, ב-30 השנים האחרונות, אמנון אחראי על האוסף וכיום האוסף כולל 100-150 ארונות. האוסף גדל בצורה כל כך מרשימה הודות למספר תהליכים: איסופים של הצוות, רכש ותרומת אספנים. האוסף רגיש למזיקים והוא נשמר בנפטלין. האוסף גדול מאוד וכולל 15,000 מינים כשאוסף החיפושיות הוא היחיד במזרח התיכון. זו המחלקה המגוונת ביותר בארץ. כ- 5,000 מינים המצויים באוסף לא דווחו בארץ, וההערכה היא שישנם 1,000-2,000 מינים חדשים למדע. לאוסף יש חשיבות רבה לתועלת האדם, ואנשי האוסף נותנים שרות בכך שמגדירים מינים עבור משרד החקלאות וגופים אחרים. האוסף ממוקם בבניין שרמן בקומות 0, 1, 2 ו- 3 והצוות, כמו האוסף, גדול ומונה כ- 20 איש. לאוניד פרידמן הציג בפנינו חלק מהאוספים שבקומת קרקע. סיפור מעניין הוא האוסף של יעקוב פלמוני הכולל למשל מיני חרקים שנאספו באיזור הכנרת ולא קיימים כיום. פלמוני נפטר ב-1979 אך האוסף התקבל ממוזיאון בית גורדון רק לאחר שנים רבות במהלכן לא ניתן אישור להכנס אל האוסף. התוצאה המצערת היתה נזקים קשים שנגרמו על ידי מזיקים לאוסף. עוד אוסף מעניין הוא אוסף של הפרפרים הטרופיים מדרום אמריקה שנקנה על ידי איש עשיר בארץ אך שמו נשכח ברבות השנים...
במקום נמצאים גם אוסף הדבוראים שיוסד על ידי פרופ' חנן ביטינסקי עליו אחראי משה גרשון ואוסף החגבים שהיה בתחום עניינים של פרופ' ורמן ופרופ' פנר ובהמשך גם פרופ' לב פישלזון.
חרף חשיבותו הרבה רוב אוסף החרקים לא ממוחשב, חלקים ממנו לא מטופלים, והוא סובל מתנאים פיסיים בעייתיים הכוללים שינויי טמפ' ושטפונות.
לסיום הגענו לחדרו של אלכס שלגמן שבעזרת גיל ויזן מטפח אוסף חרקים חיים. אלכס התמחה בגידול בע"ח לצורך הוראה ובאופן מפתיע ביותר חדרו עמוס בכ-50 מינים של פרוקי רגליים רוחשים (או בקיצור creepy crawlers). אלכס הראה לנו את את קן הנמלים שעד לפני שנתיים הכיל את מלכת הנמלים השניה בקשישותה בעולם. היא מתה בשיבה טובה בהיותה בת 26.
וכך בעודנו מאזינים לסיפורי אלף נמל ונמלה הגיע הסיור הראשון אל סיומו המוצלח.
----------------
Survey of Calcareous Sponges in Israel Mediterranean Coast
By TAMAR FELDSTEIN-FARKSH
The first and only evaluation of the Israeli calcareous sponges was conducted by Tsurnamal in 1962-1966, who recognized ten species in Mediterranean coastal waters down to 7m depth. Since this work, the taxonomy of calcareous sponges has been extensively modified and some of the species described by Tsurnamal are no longer valid. In the frame of the Israeli taxonomy initiative (ITI), calcareous sponges were sampled from 7 shallow and 3 deep (1-5m and 30m) sites along the Mediterranean Israeli coast. Histological sections were prepared in order to analyze the organization of the skeleton. Spicule preparations were photographed and measured. For the reconstruction of phylogenetic relationships, the 18S rRNA gene and the nuclear gene coding for ALG-11 were sequenced. In the present survey we identified, so far, at least 3 Calcinea species and 6 Calcaronea species. The results show that the Israeli Calcarea fauna of the Mediterranean coast did not change much in the last 50 years in terms of species diversity and abundance, in spite of the profound changes that the Levant fauna experienced due to the introduction of invasive species from the Red Sea . However, species composition may have changed, as exemplify by the absence of Clathrina rubra and C. clathrus in our survey.
Since the morphological identification of Calcarea is rather difficult, molecular markers are choice complementary markers for Calcarea systematics.
Our results show that the ALG11 marker provides a better supported phylogeny than the 18S rRNA. It thus may be considered as a relevant marker to complement rRNA phylogenetic information.
