בדף זה ירוכזו מונחים בטקסונומיה. היוזמה למסמך הראשוני של עוז ריטנר ועל כך מגיע לו הכרת התודה. אעדכן את הדף מידי פעם, בהתאם להתרחשויות בפינת הטקסונומיה בקולוקוויום, בתקווה שיהפוך לכלי עזר לקהילה הטקסונומית דוברת העברית ולכל הנוגעים בתחום בשלב זה או אחר של מחקרם.
המונחים הטקסונומיים במסמך זה מתוארים באופן התמציתי והמופשט ביותר. הכוונה היא להשיג הבנה כללית של המונחים מבלי להיכנס לכל מורכבות החוקים הנוגעים להם והמקרים יוצאי הדופן. על מנת להעמיק יותר במושגים ובחוקים המנוסחים בקוד הזואולוגי ניתן להיכנס לאתר הועדה הבינלאומית לנומנקלטורה זואולוגית (ICZN) בכתובת www.iczn.org
מושגים מעולם הטקסונומיה:
טקסונומיה – סיווג שיטתי של פרטים מתחום מסוים ומוגדר. בראי הזואולוגיה הטקסונומיה היא המדע שמאחורי הגדרתם, תיאורם וסיווגם של האורגניזמים החיים.
Taxon - יחידה טקסונומית.
תאור מין – (Describing a new species) - תהליך המתחיל בשיוך סיסטמטי של פרט מסוים למקומו הטקסונומי והכרה בו כמין חדש למדע. בהמשך יתואר הפרט מורפולוגית ויקבל שם חדש. תאור המין יפורסם בכתב עת מדעי ואז יוכר כמין חדש ותקף.
הגדרה - (זיהוי, Identification of a specimen) – תהליך בו מזוהה פרט על פי מאפייניו המורפולוגיים והוא משויך למין או ליחידה טקסונומית.
*יש להבדיל בין הגדרה (Identification) שהיא תהליך זיהוי של פרט ובין תיאור מין (Describing).
Holotype – הוא פרט (בודד) בו השתמשו על מנת לתאר מין חדש. לפרט זה תצורף פתקית אדומה ועליה המילה Holotype.
Paratype – במידה ובזמן תאור המין עומדים לרשות המתאר (Author) מספר פרטים, יקבע אחד מהם כ- Holotype והאחרים כ- Paratype. לכל אחד מהפרטים הללו תצורף פתקית אדומה ועליה המילה Paratype.
Syntypes – אותם פרטים מהם תואר מין/תת-מין כאשר המחבר לא בחר ב- Holotype בעת תיאור המין (בעבר השתמשו במושג Cotypes אך הוא אינו מקובל עוד).
Lectotype – פרט שיבחר מסדרת ה- Syntypes על מנת להיות הפרט הייצוגי של המין (המקביל ל- Holotype).
Paralectotype – הפרטים מסדרת ה- Syntypes שאינם ה- Lectotype.
Topotype – פרט אחד או יותר שנאספו באותו מקום בו נאספו פרטי ה- Type (בין אם הם שייכים לסדרת ה-Type ובין אם לא).
Neotype – כאשר Holotype אינו קיים עוד (אבד או הושמד) יש למנות במקומו פרט חילופי מאותו המין. הפרט שיבחר במקומו יהיה מעתה ה- Neotype. יש לציין שפרט זה מחויב להיות ברשותו של מוסד רשמי ומוכר (מדעי או חינוכי) בעוד שהדבר אינו חל לגביי Holotype.
Allotype – פרט מהזוויג ההפוך לזה של ה- Holotype שיבחר מבין פרטי ה- Paratypes. הדבר מתבצע בעיקר כשיש הבדל מורפולוגי בין הזוויגים (מושג זה אינו מוסדר תחת חוקי ה- ICZN).
Type locality – המיקום הגיאוגרפי בו נאסף ה- Holotype.
Type specie – מין שנבחר לייצוג סוג או תת-סוג.
Type genus – סוג שנבחר לייצג שבט, תת-משפחה, משפחה או על משפחה. שם הסוג יכיל את שורש היחידה אותה הוא מייצג (כמו הסוג Scarabaeus המשויך לתת-משפחת ה- Scarabaeini ממשפחת הזיבליתיים - Scarabaeidae המשויכת לעל משפחת הזיבליתיים Scarabaeoidae).
International Code of Zoological Nomenclature (ICZN) - מערכת חוקים (הידועה גם בשם 'הקוד') על פיה נוהגת מערכת המיון והתיאור של אורגניזמים חיים (שאינם צמחים). חוקים אלה בין השאר קובעים את הדרך הנאותה והמקובלת לתיאור מין חדש, איזה שם מדעי הוא תקף במקרים בהם קיים קונפליקט וכדומה. על מערכת חוקים זו ועל הועדה שמנהלת אותה ניתן לקרוא בספרות ובאתרים הרלוונטיים ברשת.
Valid name– שמו המדעי התקף של אורגניזם.
Synonym – שם מדעי שאינו תקף עוד (שם נרדף, ראה דוגמא 2).
Synonymy – רשימת השמות הנרדפים של אורגניזם (במידה והיו בעבר שמות אחרים בשימוש). הרשימה תופיע מתחת לשם התקף ולפי הסדר הכרונולוגי.
Senior synonym – מבין השמות הנרדפים של השם התקף זהו השם הוותיק ביותר כאשר שאר השמות הנרדפים הם Junior synonyms.
Homonym – כאשר שני שמות מדעיים או יותר זהים באיותם (בשם הסוג והמין) אך מייצגים מינים שונים כל אחד מהשמות הוא Homonym. השם הראשון שניתן (כרונולוגית) יזכה לקדימות ויהיה - Senior homonym (שמו ישמר ויהיה תקף) כאשר שאר השמות יחשבו Junior Homonym ולא יהיו תקפים עוד.
Nomen nudum (שם עירום) – הוא שם שהוצע שלא על פי הקריטריונים של ה- ICZN (כאשר למשל תיאורו של מין חדש אינו עומד בקריטריונים ואינו מתפרסם במאמר). שם זה אינו תקף אלא אם יפורסם מאמר ובו יתואר המין (תחת אותו השם כמובן) על פי הקריטריונים.
Nomen oblitum (שם נשכח) – הוא שם מדעי שלפחות מאז שנת 1899 לא היה בו שימוש כשם תקף בקהילה המדעית והוא Senior synonym או Homonym. כאשר מתבצע אקט כזה המכריז על שם מסוים כ- Nomen oblitum על שם זה להיות "נשכח". באותו האקט נקבע גם השם בעל העדיפות והוא יהיה מעתה השם התקף. הוא יכונה - Nomen protectorum (שם מוגן). הפרשנות והשימוש הנוכחיים לשם הנשכח ולשם המוגן התקבלו בשנת 1999 והינם בתוקף מתחילת שנת 2000.
Nomen dubium - שם שתקפותו מוטלת בספק. מצב זה עלול לנבוע מסיבות שונות כגון אי יכולת לדעת איזה פרטים שייכים למין המדובר (למשל כתוצאה מאובדן של סדרת פרטי ה- Type, במצב כזה ניתן כאמור למנות Neotype). מצב אפשרי אחר הוא כאשר ה-Type הקיים הוא רק חלק מהפרט השלם ולכן לא יכול לשמש בסיס לזיהוי (דוגמא טובה היא חלקי מאובנים). על מנת לשמר את היציבות והאוניברסליות של השמות המדעיים מתאפשר במצב כזה למנות Neotype.
Nomen novum – שם חדש שנוצר על מנת להחליף שם שמסיבות טכניות אינו יכול להתקיים כשם תקף (למשל כאשר השם הנוכחי הוא Homonym).
Nomen conservandum - שם מדעי אשר זכה להגנה ספציפית ואשר בלעדיה היה שם שאינו תקף. יתכן למשל מקרה בו שם מדעי מתגלה כלא תקף מסיבה טכנית (כגון היותו Homonym) אך השימוש בשם זה כה רווח שיש מקום להעניק לו עדיפות מטעמים של שמירת יציבות השמות. על מנת להגן על השם (ובכך לשמרו כשם תקף) מוגשת בקשה להכרזה על השם כשם מוגן. על כל בקשה כזו (או כל אקט אחר מהנ"ל המתבצע) לעמוד בקריטריונים ונימוקים אשר יכולים להדחות או להתקבל על ידי הועדה מטעם ה- ICZN.
אודות השם המדעי
בשנת 1735 עם צאת ספרו של לינאוס Systema Natura הוסדרה שיטת מתן השמות המדעיים באופן שמקובל עד ימינו.
השם המדעי הטיפוסי מורכב מארבעה חלקים (משמאל לימין):
שם הסוג (Genus) שם המין (Species) שמו של מי שתיאר את המין לראשונה (Author) והשנה בה המין תואר. שם הסוג והמין יופיעו באותיות אלכסוניות (italics) כאשר שם המחבר והשנה באותיות רגילות. האות הראשונה בשם הסוג תהיה אות גדולה (דפוס) כאשר שם המין יתחיל באות קטנה.
דוגמא 1: Dytiscus marginalis Linnaeus, 1758
אנו למדים שהמין Dytiscus marginalis תואר וקיבל את שמו ע"י לינאוס בשנת 1758. אנו גם למדים שהמין נשאר תחת אותו הסוג - Dytiscus - אליו שויך בזמן תאורו (ראה דוגמא 2).
דוגמא 2: Hydaticus transversalis (Pontoppidan, 1763)
בדוגמא זו שם המתאר ושנת התיאור בסוגרים. מכאן אנו למדים שהמין תואר לראשונה תחת סוג אחר ובהמשך מסיבה כלשהי הועבר תחת הסוג הנוכחי (במקרה הספציפי הזה, כאשר תואר המין בשנת 1763 הוא שויך לסוג Dytiscus אך איינו יודעים זאת מהשם). מאוחר יותר (ליתר דיוק בשנת 1817) תואר הסוג Hydaticus והמין המדובר הועבר אליו בהתבסס על תכונותיו המורפולוגיות.
כעת שם המין במתכונתו הראשונית ייחשב לא תקף (invalid) והוא מהוה שם נרדף (synonym).
אגב, בשונה מנומנקלטורה בוטנית, אין בשם החדש כל אינדיקציה לגבי זהותו של מי שהעביר את המין לסוג החדש או השנה בה הדבר התרחש.
דוגמא 3: Dytiscus semisulcatus Muller, 1776
= punctulatus Fabricius, 1777
במקרה הזה תארו שני החוקרים את אותו המין בהפרש של שנה (בשמות שונים) כאשר שניהם שייכו את המין לאותו הסוג. במקרה הזה חוק הקדימות קובע: מאחר ו- Mullerהוא זה שתיאר לראשונה את המין, יהיו שמו ושם המין שקבע בשימוש (כאשר השם בו השתמש פבריציוס אינו תקף עוד).
דוגמא 4: יתכן שמין חדש תואר ובאופן שגוי קבל שם שכבר קיים תחת אותו הסוג (במין אחר). מקרים כאלה שהיו נפוצים בעבר נדירים יותר בימינו (ובמיוחד בעידן האינטרנט בו המידע זמין. בעבר כשפורסם מין חדש המידע על כך היה יכול להגיע לנוגעים בדבר באיטיות מרובה אם בכלל.
Aphodius fasciatus (Olivier, 1789)
= uliginosus (Hardy, 1847)
= foetidus (Fabricius, 1792) not (Herbst, 1783)
