יום שני, 26 בדצמבר 2011

תורה מדעית ודעת תורה

והפעם בקולוקוויום,

שוב אני. והפעם גם אני הצגתי בפני החברים שתי הרצאות ברצף בנושא תורה ואבולוציה, או כפי שחלקנו את המפגשים: האבולוציה בראיה אבולוציונית והאבולציה בראיה יהודית.

ואכן, בחלק הראשון סקרנו בצורה מהירה את הרקע לתאורית האבולוציה כפי שנסחה דרווין (תוך ציון עוד כמה שינויים שחלו בתפיסה המדעית מאז ועד היום), הן בעצם רעיון השתנות המינים בזמן והן לגבי המנגנונים המאפשרים זאת.

ב'רקע 'הכוונה היא אמנם להתפתוחות הרעיונות המדעיים בענין אך גם, ואולי בעיקר, לאספקטים חברתיים-תרבותיים של אירופה מימי הביניים ועד לימים הויקטוריאנים, בעיקר בצרפת ובאנגליה. אמונה דאיסטית (יצירת אל מתוך הוכחה שכלית על קיומו), תאולוגיה טבעית, מבנה חברתי מבוסס תפיסה דתית, שלטונה של הכנסיה על האוניברסיטאות ועל ההיררכיה החברתית הנ"ל, הבנה מילולית של כתבי הקודש או לחילופין פרשנות ללא סמכות פרשנית, ועוד. בקיצור, הבנו למה העמדות השליטות על משאבים חרדו מפני שינוי תפיסתי באשר לאפשרות של בריאה שלא כדרך ההבנה האינטואיטיבית ההמונית בה פועל הא-להים בסגנון 'הוקוס פוקוס' וכו', ולמה רבים על כך עד היום (בעיקר בארה"ב) על רקע אינטרסים תקציביים ופוליטיים.
  



בחלק השני הצגתי מספר עקרונות כלליים בתפיסת עם ישראל את מקורותיו הקדושים. מספר פסקאות של רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" בענין הגישה למדע, למדענים (הפילוסוף דאז) ולאמת. הבנה שמגמת התורה היא פורמטיבית, מעצבת זהות ומוסר אישי וקולקטיבי, ולא במגמה אינפורמטיבית בלבד. בעקבותיו נגענו בקושיות מובנות בפרקיו הראשונים של חומש בראשית (מה צורך בפרטי הסיפור, מנין האור לפני מאורות, ערב ובוקר לפני שמש, ועוד) וגם בדוגמאות לפרשנות עתיקה ומקורית ביותר, שונה בתכלית מאותה אינוטואיציה, ילדותית משהו, שהזכרנו לעיל. לאור זאת, נמצאנו למדים שיש בתוך עולמה של תורה מגוון אפשרויות התייחסות לתאורית האבולוציה. מביניהן התמקדנו בכמה קטעים מכתבי הרב קוק זצ"ל, אשר בהתייחסויותיו המפורשות לנדון דנן, בהקשר האידאי-מוסרי ולא דווקא מדע- ביולוגי, מציג לעניות דעתי את התפיסה המקורית והקוהרנטית ביותר.
דוגמא לדבריו בנושא:
"התורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודיברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?!... והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי." (אגרות הראי"ה א, אגרת צא).
"שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהעניינים..." (שם, אגרת קלד).

"ההכרה של ההתפתחות, כשהיא הולכת ונגמרת, הולכת ונקלטת יפה בחיים המדעיים והמוסריים, כשהיא מתבכרת ויוצאת מידי בוסריותה עד שאיננה נאכלת פגה, היא מעלה את רוח האדם אל מרומי האור הא-להי..." (אורות הקודש, ב' תסז')

"תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות." (אורות הקודש ב,  תקנה).


בדבר אחד לית מאן דפליג, קיומה של אבולוציה במראה דמויות דיסני. טובי הפסיכולוגים ואנשי השיווק עובדים שעות נוספות כדי להגדיר כל זווית אפשרית של מאפיינים שיגרמו לנו לצרוך יותר את הדמויות ואת המסרים... בעצם, אם הבנו את דברי הרב ז"ל, על אלו אחרונים תתכן דווקא מחלוקת עמוקה מאד.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה


יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

מה המרחק הקצר ביותר בין הקמיצה למרפק?

והפעם בקולוקוויום,
שני קולוקוויומים. 

שמענו את ענת הבר מציגה במהלך שתי פגישות של הקולוקוויום את נושא המורפומטריה. הפגישה הראשונה נגעה בעקרונות השימוש ואילו בהרצאה השניה נחשפנו לדוגמאות בהן ענת יישמה שיטות מורפומטריות לבחינת קשר סיסטמטי בין קבוצות יונקים שונות (בעיקר צבאים ומיני מעלי גרה אחרים).

יש שיטות ...
!!ויש שיטות

בכל אופן, היישומים של השיטות השונות מאפשר בחינה של קרבה התפתחותית בין קבוצות שונות (כפי שענת בעצמה חקרה) וכן הוא מהווה כלי יעיל לעבודות בתחומי הטקסונומיה, בניית מפתחות וכו'. רשימה ראשונית של מקורות מומלצים בנושא תוכלו למצא בחוצץ התקצירים.


כמובן, שהיישום המענין ביותר הוא כאשר מפנים את הטכניקות השונות לקבוצה המשמעותית ביותר... נכון, חרקים!
 
נקודות מורפומטריה בכנף של חרק

אז מתי לאחרונה מדדתם את המרחק בין קצה האף לתנוך אוזן שמאל? ואולי לא כל כך כדאי לכם לבדוק. עוד תמצאו קרבה עצומה ביניכם לבין קבוצות לא שיערום אבותיכם...

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה  

ספארי בערבות אפריקה (בגובה הברכיים)

והפעם בקולוקוויום,

חזרנו בע"ה לשנה נוספת של פעילות ומיד יצאנו לספארי. בפגישה הראשונה של שנת הלימודים הנוכחית שמענו את קורי בזלת בהרצאה על דרום אפריקה וחגביה.
קורי שתפה אותנו בחלקים מתוצאות מחקר שביצעה במהלך הדוקטוראט שלה בדרום אפריקה, כולל סקירה של המגוון הגדול של אזורים ביוגאוגרפים שונים ובתמונות מדהימות של מגוון החגבאים באזור.
הסוואה מרשימה

אזהרה מרשימה

(מגוון בתי גידול דרום אפריקאיים (הקליקו להגדלת התמונה

אז מסתבר שלא רק אנחנו "הנקודה החמה" על הגלובוס בענייני מגוון מינים. הקצה הדרומי של היבשת השכנה משופע אף הוא בהביטטים ובמינים מיוחדים.

בפינת "נהנתי- שיתפתי" נחשפנו לסרטון בנושא בעה"ח בעל התנועה המהירה והחזקה ביותר. מסתבר שמדובר בסוג של סרטן ימי (Mantis shripm) המכה את קרבנותיו לטריפה (במידה והוא בעל מעטה קשיח כמו סרטן, צדפה וכו). המכה מהירה ביותר והעצמה שלה אדירה. עד כדי כך שבעטיה מתקבלת גם תופעת הקויטציה בעקבות שינויי לחץ במים. בקיצור תצפו ותהנו גם אתם. הקישור בחוצץ "נהנתי- הראתי" בראש עמוד זה.
להתראות בקולוקוויום הבא,
משה