פוחלצים - לא מה שחשבתם

והפעם בקולוקוויום (25/6/2012),

שמענו שיחה מרתקת מפי איגור גברילוב בנושא: טקסידרמיה - שיטות חדשות והשתתפות בתחרויות בין-לאומיות.
איגור הינו הטקסידרמיסט (מכין פוחלצים) של המוזיאון וככזה השתתף בשנים האחרונות בכמה סדנאות מקצוע וכן בתחרויות בין-לאומיות בתחום (כן, יש דבר כזה). בכמה מהן אף זכה במקומות יוקרתיים מאד!

היו ימים...

תחרות בין לאומית

מסתבר שזו אומנות של ממש. ראשית היכולת לשחזר את פרטיו המורפולוגיים של בעל החיים (צבע, מיקום נוצות, מבט, וכו כו') כמו גם את הפוזיציה המדוייקת, את התנועה הטבעית וכו'. ממש לא פשוט!

דוגמא לזוכה "מאושר" (לא של איגור) 

שני דברים מעניינים התחדשו לי בהרצאה של איגור. ראשית שיש תרבות ענפה של פחלוץ בעולם, מחקר ופיתוח, מסחר וכו', תולדה דווקא מפן פחות מלהיב בתכונות המוסריות של האדם, הציד הספורטיבי. שנית, שיש חוות גידול ורבייה של בע"ח לצורך...פחלוצם! המציאות עולה על כל דמיון.

שלא יהיה ספק

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

מי ששמע על בריוזואה שיקום!

והפעם בקולוקוויום (30/4/2012),

שמענו את נגה סוקולובר על: נפלאות החי-טחביים (בריוזואה) בעין מיקרוסקופ אלקטרוני סורק.
שואלים את עצמכם מה זה בריוזואה? גם אנחנו.

ככה נראים חלק מהמינים בארץ (כל התמונות צולמו בחופי הים התיכון) ויש כ- 6000 מינים בעולם!

Bugula neritina ממנו מפיקים את הבריוסטטין המשמש בטיפול במחלת הסרטן

Bugula aperta

Scrupocellaria sp.

Schizoporella errata

החי-טחביים יש שלד גירני ועל כן נחשבים כ"בוני סלע" וכמעצבים של המצע. הנ דוגמאות למראה המיוחד של השלדים במינים השונים, שאכן משמש כאמצעי לזיהוי מינים שונים וטקסונומיה של הקבוצה.

Parasmittina sp.

Schizoretepora sp.

 שלד גירני של חי-טחבי מקרוב

נגה, לא בריוזואה

אכן, יצורים מיוחדים, ולא רק במיקרוסקופ. תוכלו לקרא ולהשכיל בתקציר (עברית) שהכינה עבורנו נגה ומופיע בדף התקצירים.

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

מעתה אמור: פילוקוד (Phylocode)

והפעם בקולוקוויום (19/3/2012),

בעקבות עבודת הדוקטוראט הציג אמיר שיטנברג תובנותיו בנושא: הפילוקוד. במהלך מחקרו אמיר ניתוח מולקולרי של ספוגים במגמה לזהות מאפיינים פילוגנטיים של הקבוצה.

תקציר של מחקרו ועיקרי ההשלכות לנושא ההרצאה מופיע בדף התקצירים.

הפילוקוד מנסה ליצור מנגנון מתן שמות (נומנקלטורה) מוסדר, עם כללים ברורים ומוסכמים על הכל. אלא שהוא יוצא מנקודת הנחה ששמו של ייצור חי והבנתנו בפילוגנזה שלו קשורים בקשר מחייב (ראה פוסט:  לקראת טו' בשבט: עצים פילוגנטיים, הרצאתה של אפרת גביש-רגב בנושא קלדיסטיקה)

הנושא אכן נתון למחלוקת בין שיטות וגישות שונות, ועורר גם אצלנו דיון (סוער למדי, יחסית לביולוגים-רגועים-בהפסקת צהריים...) וסביר להניח שעוד נשמע על כך בשנים הקרובות.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

קן הקוקיה, במובן השפוי (או שלא?)

הערה: לאחר כמה חודשים של עכובים הנה חוזרים עם כמה פוסטים קצרים שימשיכו לתעד הרצאות שנתנו בקולוקוויום, בתקווה לעלות שוב על דרך המלך (או לפחות על עמידה בזמנים...). אני מעלה אותם גם אם כעת הם ם חלקיים ובע"ה הם יתעדכנו במהלך הימים קרובים

והפעם בקולוקוויום (6/2/2012),

עקבנו אחר מסעותיו של דניאל ברקוביץ במוזיאונים באירופה. דניאל מחפש מגמות של שינוי בגודל הביצה של הקוקיות האירופאיות ו/או של הפונדקאים שלה והאם שינויים אלו קשורים לשינויי אקלים, או כפי שההרצאה נקראה: "המוזיאון, הביצה והדוגר".

כאמור, דניאל שיתף אותנו במסעותיו במוזיאונים שונים באירופה, שם נחשף לים נתונים, המבוססים על מסורת רבת השנים של איסוף (בעיקר ציפורים וקיניהם), מה שאיפשר להשוות מאגר נתונים רחב ומעניין על ציר הזמן ולהשוותו עם שינויים באקלים.

להתראות בקולוקויום הבא,
משה