הטבע להגנת החברה

והפעם בקולוקוויום (26/11/2012),

פגשנו את עירית גזית מהמרכז ליישום התנהגות בעלי חיים לצרכים בטחוניים. עירית שיתפה אותנו בהיביטים מסויימים (מה שאפשר...) מתחום עיסוקה: "ידידו הטוב של האדם - שימוש בכלבים לצרכים אזרחיים ובטחוניים"

חיילי יחידת עוקץ, והמפעילים שלהם

ברכת הדרך

בגדול מבין השימושים המרכזיים של כלבים ביחידת עוקץ: הרחת חומרי נפץ, תקיפה וגישוש, נחשפנו בעיקר לענייני התקיפה וההרחה, מהצד המחקרי כמובן. היה מעניין מאד, בעיקר תפסה אותי ההתמודדות עם אתגרים ייחודיים באילוף וכן ב"תפעול" הכלב בשטח. למשל, סיפרה עירית על מתקן שפיתחו ביחידת המחקר ומאפשר לדעת מרחוק האם הכלב אכן ריחרח שטח חשוד או שמא באותו זמן היה עסוק בהלחתה (נידוף נוזלים דרך הפה כדי לצנן את הגוף) ואז כושר ההרחה שלו מתמעט, ועוד שלל המצאות יצירתיות.

משקיעים בדור העתיד

אם תהיתם מה חשיבות המחקר בתחום הנה לכם ציטוט מתוך ויקיפדיה בערך "כלבים נגד טנקים" (מבלי להתייחס לעניין חיי הכלב שודאי מעלה הרהור או שניים):

"כלבים מסוג זה הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד טנקים גרמניים. הסובייטים אימנו את הכלבים באמצעות הנחת מזון תחת הטנקים, אך מאחר שבמהלך האימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים, אשר השונה מהטנקים הגרמנים פעלו על דיזל ולא על בנזין, דבר זה גרם לכלבים לרוץ מתחת לטנקים סובייטיים דווקא, אשר נדפו ריח דיזל ולא אל טנקי אויב אשר נדפו ריח בנזין. כמו כן, הכלבים לא גילו התלהבות לרוץ לכיוון טנקים פעילים וכך הפכו למסוכנים לכל בשדה הקרב."


בענין אחר, הפינה "נהנתי - שיתפתי" חזרה אף היא לתחייה. באדיבות תרצה שטרן, ראינו סרטון ובו מצולם שלך בעת תפיסת דגים. הצילומים מרהיבים, מומלץ (חפשו את הלינק בדף המתאים).


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

מגוון מיני חרקים, עכשיו בגרסת 'סייבר'

[הערה: לאחר כמה חודשים של עכובים הנה אנו חוזרים עם כמה פוסטים קצרים שימשיכו לתעד הרצאות שניתנו בקולוקוויום, בתקווה לעלות שוב על דרך המלך (או לפחות על עמידה בזמנים...). אני מעלה אותם גם אם כעת הם חלקיים ובע"ה הם יתעדכנו במהלך הימים קרובים].

והפעם בקולוקוויום (29/10/2012),

פתחנו את השנה השלישית של המפגשים עם הרצאה של אמיר אילי בנושא: רובוטים מבוססי חרקים: מטיסנים זעירים ועד לרכב המאדים.  אמיר סקר מספר פרוייקטים בהם מעורבת מעבדתו בנושא פיתוח טכנולוגיות נעות המבוססות על העולם החרקים.

מה הדבר הבא? נחיה ונראה...

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

פוחלצים - לא מה שחשבתם

והפעם בקולוקוויום (25/6/2012),

שמענו שיחה מרתקת מפי איגור גברילוב בנושא: טקסידרמיה - שיטות חדשות והשתתפות בתחרויות בין-לאומיות.
איגור הינו הטקסידרמיסט (מכין פוחלצים) של המוזיאון וככזה השתתף בשנים האחרונות בכמה סדנאות מקצוע וכן בתחרויות בין-לאומיות בתחום (כן, יש דבר כזה). בכמה מהן אף זכה במקומות יוקרתיים מאד!

היו ימים...

תחרות בין לאומית

מסתבר שזו אומנות של ממש. ראשית היכולת לשחזר את פרטיו המורפולוגיים של בעל החיים (צבע, מיקום נוצות, מבט, וכו כו') כמו גם את הפוזיציה המדוייקת, את התנועה הטבעית וכו'. ממש לא פשוט!

דוגמא לזוכה "מאושר" (לא של איגור) 

שני דברים מעניינים התחדשו לי בהרצאה של איגור. ראשית שיש תרבות ענפה של פחלוץ בעולם, מחקר ופיתוח, מסחר וכו', תולדה דווקא מפן פחות מלהיב בתכונות המוסריות של האדם, הציד הספורטיבי. שנית, שיש חוות גידול ורבייה של בע"ח לצורך...פחלוצם! המציאות עולה על כל דמיון.

שלא יהיה ספק

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

מי ששמע על בריוזואה שיקום!

והפעם בקולוקוויום (30/4/2012),

שמענו את נגה סוקולובר על: נפלאות החי-טחביים (בריוזואה) בעין מיקרוסקופ אלקטרוני סורק.
שואלים את עצמכם מה זה בריוזואה? גם אנחנו.

ככה נראים חלק מהמינים בארץ (כל התמונות צולמו בחופי הים התיכון) ויש כ- 6000 מינים בעולם!

Bugula neritina ממנו מפיקים את הבריוסטטין המשמש בטיפול במחלת הסרטן

Bugula aperta

Scrupocellaria sp.

Schizoporella errata

החי-טחביים יש שלד גירני ועל כן נחשבים כ"בוני סלע" וכמעצבים של המצע. הנ דוגמאות למראה המיוחד של השלדים במינים השונים, שאכן משמש כאמצעי לזיהוי מינים שונים וטקסונומיה של הקבוצה.

Parasmittina sp.

Schizoretepora sp.

 שלד גירני של חי-טחבי מקרוב

נגה, לא בריוזואה

אכן, יצורים מיוחדים, ולא רק במיקרוסקופ. תוכלו לקרא ולהשכיל בתקציר (עברית) שהכינה עבורנו נגה ומופיע בדף התקצירים.

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

מעתה אמור: פילוקוד (Phylocode)

והפעם בקולוקוויום (19/3/2012),

בעקבות עבודת הדוקטוראט הציג אמיר שיטנברג תובנותיו בנושא: הפילוקוד. במהלך מחקרו אמיר ניתוח מולקולרי של ספוגים במגמה לזהות מאפיינים פילוגנטיים של הקבוצה.

תקציר של מחקרו ועיקרי ההשלכות לנושא ההרצאה מופיע בדף התקצירים.

הפילוקוד מנסה ליצור מנגנון מתן שמות (נומנקלטורה) מוסדר, עם כללים ברורים ומוסכמים על הכל. אלא שהוא יוצא מנקודת הנחה ששמו של ייצור חי והבנתנו בפילוגנזה שלו קשורים בקשר מחייב (ראה פוסט:  לקראת טו' בשבט: עצים פילוגנטיים, הרצאתה של אפרת גביש-רגב בנושא קלדיסטיקה)

הנושא אכן נתון למחלוקת בין שיטות וגישות שונות, ועורר גם אצלנו דיון (סוער למדי, יחסית לביולוגים-רגועים-בהפסקת צהריים...) וסביר להניח שעוד נשמע על כך בשנים הקרובות.


להתראות בקולוקוויום הבא,
משה

קן הקוקיה, במובן השפוי (או שלא?)

הערה: לאחר כמה חודשים של עכובים הנה חוזרים עם כמה פוסטים קצרים שימשיכו לתעד הרצאות שנתנו בקולוקוויום, בתקווה לעלות שוב על דרך המלך (או לפחות על עמידה בזמנים...). אני מעלה אותם גם אם כעת הם ם חלקיים ובע"ה הם יתעדכנו במהלך הימים קרובים

והפעם בקולוקוויום (6/2/2012),

עקבנו אחר מסעותיו של דניאל ברקוביץ במוזיאונים באירופה. דניאל מחפש מגמות של שינוי בגודל הביצה של הקוקיות האירופאיות ו/או של הפונדקאים שלה והאם שינויים אלו קשורים לשינויי אקלים, או כפי שההרצאה נקראה: "המוזיאון, הביצה והדוגר".

כאמור, דניאל שיתף אותנו במסעותיו במוזיאונים שונים באירופה, שם נחשף לים נתונים, המבוססים על מסורת רבת השנים של איסוף (בעיקר ציפורים וקיניהם), מה שאיפשר להשוות מאגר נתונים רחב ומעניין על ציר הזמן ולהשוותו עם שינויים באקלים.

להתראות בקולוקויום הבא,
משה

לקראת טו' בשבט: עצים פילוגנטיים

והפעם בקולוקוויום,

תחת הכותרות: 'מדמיון (Similarity) ועד לעץ- מושגי מבוא בסיסטמטיקה על קצה המזלג', ו'על עצים ושיחים ומה הם אומרים לנו - מושגי יסוד בקלדיסטיקה על קצה הענף' החכימה אותנו אפרת גביש-רגב  במושגי יסוד בקלדיסטיקה, במהלך שתי פגישות קולוקוויום.

בעזרת הצגה מתודית ושאלותיה המאתגרות של אפרת התקיים דיון מעניין בנושא העצים ובעיקר לגבי אפשרויות הפרשנות שלהם, שהרי כצפוי לא כל המומחים, הן בעולם והן המקומיים, מסכימים. אפרת העבירה בטרם עת מאמר מסכם עם בוחן קצר המסייע בהפנמת הנושאים. תוכלו למצא קישור אליו בעמוד ה"תקצירים".

מושגי יסוד. אז למי קרובים יותר היונקים, לדו-חיים, צבים או עופות?

סמל הכנס הבא של "חברת ווילי הניג", שיתקיים במהלך חודש יוני  2012 בארה"ב.

והרשו לי לצטט כאן את אחד הראשונים שהתייחס לעצים סיסטמטיים במובן המודרני, הלא הוא מיודענו ג'אן בפטיסט למארק! מתוך ספרו האחרון משנת 1820, Analytic System of Positive Knowledge of Man (ותודה ליונסקו על שהפנה תשומת לבי):

"Reptiles come necessarily after fishes. They build a branching sequence, with one branch leading from turtles to platypuses to the diverse group of birds, while the other seems to direct itself, via lizards, towards the mammals."

אפרת הלינה בצדק על כך שלקח כמה שנים עד שהעולם דובר האנגלית נתוודע לספרו של וילי הניג, שנחשב כאבי הקלדיסטיקה. נו? מה תגידו לאור הפסקה הנ"ל?

ובענין אחר, בפינה 'נהנתי - שיתפתי' הצגנו את הפעילות המדהימה של אגודת APOPO העוסקת באילוף חולדות אפריקאיות (מהמין Cricetomys gambianus) למטרות של איתור מוקשי אדם וכן אבחון מהיר ומוקדם של חולי שחפת. כדאי מאד לבדוק את הלינק (בעמוד של הפינה), מי יודע אולי עוד תתקלו חולדה...

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

עפצי העולם, התאחדו!

והפעם בקולוקוויום,

שמענו את נטע דורצ'ין בשיחה שכותרתה: מסביב לעולם בעקבות עפצים. נטע שיתפה אותנו ברשמים ממחקריה על חרקים יוצרי עפצים באזורים שונים בעולם.

למי שלא היה ולא זוכר, נזכיר שעפצים הינם סוג של גידולים צמחיים שנוצרים בצמח כתגובה לפעילותם של חרקים שונים. הם קיימים בגדלים, צבעים וצורות שונות, ולמעשה אפשר למצאם כמעט על כל אחד מאיברי הצמח ה"רגילים": מקומות שונים על פני העלים (עורק מרכזי, שוליים וכו'), ניצנים, פרחים וכו'.

במהלך מסעותיה מצאה נטע מספר רב מאד של מינים חדשים למדע (בעיקר יתוצים) וכן פענחה היבטים באקולוגיה ובפילוגנזה של קבוצה מעניינת זו.

אז התחלנו בארץ, בזמן המסטר והדוקטוראט, המשכנו לדרום אפריקה, משם צפון-מערבה לארה"ב ואח"כ פנינו קצת מזרחה לבון שבגרמניה. לבסוף חזרה נטע (ואנחנו איתה...) לארץ, ב"ה.

בקיצור, טיילנו עם נטע "ימה, צפונה ונגבה" (בסדר שונה) וכמעט השלמנו מסלולינו סביב העולם. לא נותר אלא לחכות לשיחה הבאה שלה, לאחר איזה 'ביקור עפצים' במזרח הרחוק או ביבשת אוקייניה כדי שנשלים, גם "קדמה".

להתראות בקולוקוויום הבא,

משה

שוטי שוטי ספינתי

והפעם בקולוקוויום,

שוב הייתי עם שפעת ושוב פספתי שיחה מעניינת במיוחד. סיגל שפר דברה על ה'ים הגדול' המקראי, הלא הוא הים התיכון שלחופיו אנו חיים, או כפי שההרצאה נקראה: חלון לים התיכון.

ההרצאה היתה למעשה מעין שיחת פתיחה ותשמש בסיס להרצאות עתידיות שירחיבו את ההכרות עם נושא הים בכלל ועם מחקרי חברי המחלקה בפרט. 

סיגל הציגה את ההיסטוריה הגיאולוגית על קצה מזלג, מידע על התנאים האביוטיים בים התיכון מבחינת מאזן המים והזרמים, גאות ושפל, השפעת האדם - כולל תעלת סואץ, בתי גידול, חיגור, פלישת מינים, סקירה של מגוון המינים מהקבוצות השונות, ושמורות טבע ימיות. אכן חלון, אבל חלון רחב.

כאמור, לצערי לא נוכחתי אבל הנה לכם מקבץ תמונות מתוכם "תרגישו את הטעם"...

נראה שלאחר רצף ההרצאות המתוכננות, הקיץ  נסתכל על הים קצת אחרת.

להתראות בקולוקוויום הבא,
משה